ילד מתנגד ?? או שזה בכלל ODD ??
- iragavish
- 1 בפבר׳
- זמן קריאה 5 דקות
כל הורה מכיר את זה, הילד מסרב ללבוש חולצה, מתעקש לא לכבות את המסך, או עונה לכם חזרה בהתרסה מרגיזה. לרוב זה חלק טבעי מהתפתחות ומבדיקת גבולות. אבל אצל חלק מההורים, ההתנהגות הזו אינה אירוע חולף – אלא שדה קרב יומיומי.
אם אתם מרגישים שכל בקשה פשוטה הופכת למאבק כוחות סוער, שאתם הולכים על ביצים ליד הילד, ושנראה שהוא פשוט "מחפש" את הוויכוח – ייתכן שמדובר בכלל בהפרעת התנהגות בשם הפרעת התנגדות מתריסה, באנגלית: Oppositional Defiant Disorder ובקיצור היא מוכרת כ ODD.
מה זה בעצם הפרעת התנגדות מתריסה ?
הפרעת התנהגות מתריסה ,(ODD) אינה "חינוך רע / ילד רע / ילד בעייתי", זוהי הפרעה עם הגדרה מדויקת ב DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטרי. מדובר על דפוס מתמשך של מצב רוח כעסני, עצבנות, התנהגות וכחנית ומרדנות כלפי דמויות סמכות.
אלו ילדים שנראה מהצד כאילו הם נהנים מהוויכוח והקונפליקט, עושים דווקא ושואבים הנאה מכאבם וסבל של אחרים.
למעשה מדובר בילד שחווה עולם בו הוא מרגיש חסר שליטה לגמרי. ההתנגדות היא הדרך היחידה שלו (כרגע) להרגיש עוצמתי, להחזיר תחושת שליטה לחייו או להגן על עצמו מפני הצפה רגשית.
איך זה נראה בפועל?
הסימנים בדרך כלל מופיעים כבר בגיל הגן או בבית הספר היסודי. לפעמים הם עשויים להופיע מאוחר יותר, אך יופיעו לפני שנות העשרה המקדמות:
איבוד עשתונות מהיר - התפרצויות זעם תכופות וקיצוניות ביחס לסיטואציה שנראית לאחרים יחסית פעוטה וזניחה.
ויכוחים בלתי נגמרים – ילדים שעל כל דבר יגיבו בהתנגדות או יאתגרו את ההורה/דמות סמכות אחרת – "למה אני? למה עכשיו? לא, לא רוצה, אני לא חייב לעשות את זה, אתה לא מחליט עלי, אני לא עובד אצלך..." ואף יתכן שיגיבו כך גם על דברים שהם אוהבים.
האשמה – ילדים אשר מתקשים לקחת אחריות על מעשיהם או לראות את חלקם באירוע או מה שקורה להם ותמיד יחפשו במי או במה לתלות את האשם: "הוא עשה לי, הוא עיצבן אותי אז הרבצתי לו, הוא התחיל, בגללך זה קרה..."
נקמנות - לעיתים נראה שהילד מנסה "להחזיר" למי שפגע בו או הרגיז אותו. יאמר דברים מעליבים ופוגעניים בצורה חריגה.
אצל בני נוער - המרדנות הופכת למילולית ומתוחכמת יותר. זה יכול להתבטא בסירוב ללכת לבית הספר, התחצפות בוטה למורים, שימוש בשפה פוגענית, ובדיקת גבולות קיצונית בנושאים של שעות חזרה הביתה או חברים.
ילדים עם הפרעת התנגדות מתריסה משפיעים על חיי המשפחה, על מערכות יחסים, קשרים חברתיים על התנהלות בבית הספר / גן. הורים לילדים עם ODD מרגישים לעיתים קרובות תשישות עמוקה ותחושה כי חיי המשפחה הם שדה קרב יומיומי וכי האשמה תלויה אך ורק בילד הזה ובהתנהגותו.
מדובר על שילוב קלאסי של סביבה וגנטיקה. למשל ילד שנולד עם טמפרמנט מסוים, או האופן שבו המוח ומערכת העצבים של הילד הספציפי הזה פועלים עשויים להשפיע על התפתחות של הפרעה זו, לצד שילוב של גורמים סביבתיים כמו בעיות בהורות / הורות נוקשה / התעללות או הזנחה.
ילדים ובני נוער עם הפרעת התנגדות מתריסה עשויים להיתקל בקשיים בבית עם הורים ואחים, בבית הספר עם מורים (בבגרות גם בעבודה עם מנהלים ודמויות סמכות אחרות) ולהתקשות ליצור ולשמור על חברויות ומערכות יחסים.
מצבים נפשיים אחרים נמצאו קשורים הפרעת התנהגות מתריסה, כמו הפרעת קשב וריכוז, הפרעת התנהגות, חרדה ודיכאון. ברוב המקרים טיפול במצבים אלו נמצא כמפחית את התסמינים של הפרעת ההתנהגות המתריסה.
בנוסף, ODD עלול גם לגרום להפרעות נוספות בהמשך הדרך כמו התנהגות אנטי חברתית, קושי בשליטה בדחפים, שימוש בחומרים ועוד.
זה לא בגללכם, אבל זה כן בידיים שלכם
ילדים עם ODD דוחפים את ההורים להקצנה של ההורות: הורים עשויים להגיב באופן כפייתי, בתקווה ששליטה ונוקשות רבה יותר תגרום לילד להקשיב יותר. אך הורים גם עלולים לנהוג בדיוק בכיוון הפוך ולנהוג דווקא במתירנות יתר, גם כן בתקווה שחופש רב יותר לילד, יגרום לו להקשיב להם ולשתף עימם פעולה במידה גדולה יותר.
אף אחת מהתנהגויות האלו אינה אידיאלית, וכמובן ששום הורה אינו רוצה לחזק התנהגות שלילית, אך לעיתים הורים עושים זאת מבלי לדעת מה הן ההשלכות של תגובה זו או אחרת לטווח רחוק.
להורות, לתגובות של ההורים לסיטואציות שונות, למצב הרגשי הנתון של הילד ולתמות שהילד מפנים בחייו והופכות לתבניות (תבניות של התנהגות, של מחשבות על רגשות, של תגובות אוטומטיות וכו'..) יש השפעות מהותיות על התפתחות של הפרעה זו.
החדשות הטובות הן שאפשר לטפל בהפרעת התנגדות מתריסה והוא מתחיל בשינוי הדינמיקה בבית והקשר עם הילד.
איך הורה לילד עם ODD יכול להתחיל לעזור לו?
לבחור קרבות: לא כל דבר דורש עימות. החליטו מהם קווי היסוד (בטיחות, כבוד בסיסי) ושחררו את השאר כדי להוריד את רמת הוויכוחים והחיכוכים בבית.
אם אתם מרגישים שאתם עומדים להתפוצץ ולצעוק או שהוויכוח מסלים, קחו רגע פסק זמן, אמרו לילד שלכם שאתם מרגישים שאתם תיכף עומדים לצעוק ואתם לא רוצים לעשות זאת, ולכן אתם יוצאים רגע מהחדר כדי להירגע. צאו מהחדר ותחזרו רגועים יותר להמשך הדיון. באופן זה אתם מרווים שני דברים: הראשון הוא צמצום הסיכוי לחיכוכים בעצימות גבוהה והשני הוא שאתם נותנים לילד שלכם דוגמא אישית להתנהלות במצבי קונפליקט וניהול רגשות.
חיזוק החלקים הטובים: ילדים עם התרעת התנגדות מתריסה שומעים המון "לא" וגם הרבה ביקורת. נסו "לתפוס" אותם ברגעים קטנים של שיתוף פעולה או גמישות והחמיאו להם עליהם באופן ספציפי.
זמן חיבור: הקדישו זמן איכות קצר בכל יום שבו אין דרישות ואין כללים כאשר המטרה היא רק הנאה משותפת. זה משקם את הקשר שנשחק מרוב מאבקים.
הורות לילד עם הפרעת התנהגות מתריסה היא מאד מאתגרת: זהו מצב שעשוי מאד להקשות על ההורה שזקוק להרבה הבנה, ולכן חשוב גם לזכור שניהול ה ODD של ילדכם לא יכול להשתלט על כל החיים. רצוי מאד לרתום את הסביבה לעבוד יחד איתכם, בין אם מדובר בגורמים בבית הספר (מורה, יועצת, מנהל וכיו"ב), בבני משפחה, בבן/בת הזוג.
זכרו לקחת גם זמן לעצמכם לניהול המתח והסטרס שמגיע יחד עם ההורות לילד עם הפרעת התנהגות מתריסה (עיסוק בפעילות אהובה, פנאי וזמן להרגעות, ספורט, נשימות, מדיטציה וכיו"ב).
התמודדות עם ODD היא ריצה למרחקים ארוכים. ליווי מקצועי, המשלב הדרכת הורים וטיפול רגשי בילד, טיפול המערב את הגורמים הטיפוליים בבית הספר/בגן, אנשי טיפול נוספים המותאמים לצרכים של הילד שלכם יכולים לעזור לכם להבין טוב יותר את המקור והסיבות הנמצאים מאחורי ההתנגדות ולהחזיר את השקט והקרבה הביתה. אתם לא חייבים לעבור את זה לבד, רצוי וכדאי לקבל עזרה.
איך מזהים ODD ?
הורים שואלים אותי: איך יודעים שזה זה ולא משהו אחר?
האבחנה המקצועית מתבססת על שלושה צירים מרכזיים שצריכים להתקיים במשך חצי שנה לפחות, ולהופיע מול אנשים שאינם האחים של הילד. הילד צריך להפגין לפחות 4 תסמינים מהקטגוריות הללו:
1. מצב רוח כעוס ורגזני
א. איבוד עשתונות מהיר (התפרצויות כעס)
ב. נטייה להיעלב בקלות
ג. כעסנות ונרגנות
2. התנהגות וכחנית ומרדנית
א. וויכוחים תכופים עם מבוגרים / דמויות סמכות כמו מורה או גננת.
ב. סירוב למילוי בקשות או כללים
ג. ניסיון מכוון להרגיז או להציק
ד. האשמת האחר בהתנהגות שלו
3. נקמנות
א. התנהגות מרושעת ונקמנית שהופיעה פעמיים או יותר בתוך חצי שנה.
ישנה התייחסות לחומרת ההפרעה והיא יכולה להיות קלה בינונית או קשה. זה תלוי בכמה סביבות מופיעה ההתנהגות, האם היא רק בבית למשל או גם במקומות אחרים כמו בבית הספר או בחברה.
איזה טיפול באמת עוזר?
החשש הגדול ביותר של ההורים הוא "מה יהיה כשהוא יגדל ??"
החדשות המעודדות הן שעבור ילדים רבים, עם טיפול נכון, התסמינים משתפרים או נעלמים ככל שהוויסות הרגשי מתפתח. עם זאת, ללא התערבות, ישנו סיכון להתפתחות של הפרעת התנהגות (Conduct Disorder) חמורה יותר, קשיים חברתיים או קשיים במקומות עבודה בעתיד.
לכן, הגילוי המוקדם הוא קריטי – הוא מאפשר לילד ולהורים לקבל את העזרה המתאימה ולילד ללמוד דרכים בריאות יותר להשיג את מה שהוא צריך.
הטיפולים הנמצאו כמתאימים ביותר כוללים טיפול התנהגותי (CBT), הדרכות הורים וטיפול משפחתי.
במקרים מאד ספציפיים פסיכיאטרים עשויים להציע לשלב גם טיפול תרופתי. אין טיפול תרופתי שמיועד ל ODD, אבל יש תרופות שיכולות לסייע עם תסמינים מסוימים שבמקרים מסוימים הם חלק מההפרעה, כמו תרופות שמפחיתות עצבנות ואגרסיביות, מפחיתות דיכאון, אימפולסיביות או חרדה.
תגובות